מאת
מטבע הלייטקוין הוא בין הפרויקטים הוותיקים בתחום הקריפטו. הפרויקט הושק ע”י צ’ארלי לי (עובד גוגל לשעבר) כפיצול מה-Bitcoin Core באוקטובר 2011 תחת ה- MIT/X11 license. כלומר, הקוד של הלייטקוין הוא למעשה מעין אדפטציה לקוד של הביטקוין.
מספר המטבעות הסופי שאי-פעם ייוצר הוא 84 מיליון LTC, כשנכון לכתיבת שורות אלה, נסחרים מעל 60 מליון מטבעות LTC בסירקולציה ונכרים 12.5 לייטקוין בכל בלוק.
חרף הדמיון בין הלייטקוין לביטקוין והשוואות רבות בתקשורת, מייסד הפרויקט עומד על כך שייעודו של המטבע הוא לפעול לצדו של הביטקוין (As silver to bitcoin’s gold). בשל הקיבולת המוגבלת של הרשת (scalability), הזמן והעמלות הכרוכות בביצוע עסקה בביטקוין, צ’ארלי לי האמין שהביטקוין ישמש לרכישה של נכסים יקרים כדוגמא בית או מכונית, ואילו הלייטקוין, יוכל לשמש לצרכים יומיומיים ולביצוע עסקאות בסכומים נמוכים. באופן זה, שני המטבעות ישלימו זה את זה.
פרוטוקול ומטבע LTC
לייטקוין הוא מטבע דיגיטלי ופרוטוקול קוד פתוח מבוזר, המבוסס על טכנולוגיית P2P. הפרוטוקול מתיימר לספק מערכת תשלומים מבוזרת וגלובלית, שתאפשר לבצע תשלומים מיידים בעמלות מזעריות.
המטבע משרת פונקציה זהה לזו של הביטקוין – store of value, אולם האפשרות לבצע תשלומים מיידים ובעמלות נמוכות עשויה להפוך אותו לאטרקטיבי יותר עבור ביצוע של עסקאות יומיומיות (למשל, דלק ומצרכים בסופר) וכן, עבור גיבוי לביטקוין, כסוג של כסף.
בעוד שהמגבלה על נפח הבלוק זהה בביטקוין ובלייטקוין ועומדת על 1MB, תהליך של יצירת בלוק חדש בלייטקוין הוא מהיר פי 4 ואורך 2.5 דקות לעומת 10 דקות בביטקוין. דבר זה מאפשר לאמת כמות גדולה יותר של עסקאות בזמן נתון, וכנגזר מכך, להפחית את העמלות.
ניתן לחשוב על כך במונחים של היצע וביקוש – נפח הבלוק וזמן ייצורו משקפים את ההיצע (היקף העסקאות האפשרויות בבלוק ובזמן נתון), אשר הוא מוגבל וקבוע, ולכן, ככל שהביקוש לביצוע עסקאות על הפרוטוקול גדל (וההיצע נשאר קבוע) כך שיעור העמלות ימשיך לגדול. נכון לכתיבת שורות אלה (11.12), העמלה הממוצעת הנגבית ברשת הלייטקוין עומדת על 0.237$ לעומת 19.5$ בביטקוין (לצפיה בגרף השוואה). הנתונים נלקחו מאתר BitInfoCharts. יש לציין שעיקר ההבדל בעמלות נובע כרגע מההבדל בנפח המסחר.
תהליך הכריה
בדומה לביטקוין, תהליך הכריה בלייטקוין מבוסס על אלגוריתם proof-of-work. ההבדל העיקרי ביניהם הוא שהביטקוין מבוסס על אלגוריתם SHA-256, אשר מקנה יתרון למחשבים בעלי כח עיבוד חזק ואילו הלייטקוין, מבוסס על אלגוריתם scrypt, שמקנה יתרון ל- hard-memory (במקום כח עיבוד). דבר זה אמור לאפשר למחשבים אישיים להתחרות בתהליך הכריה, וכך לתמרץ כריה מבוזרת. עם זאת, נכון לזמן כתיבת שורות אלה, הכרייה בלייטקוין ריכוזית יותר מבביטקוין, כשארבעת “בריכות הכרייה” (mining pools הגדולות ביותר שולטות בכ-74.8 %, כך לפי אתר Litecoinpool, משוק הכרייה, לעומת 56.8% בביטקוין (לפי אתר Blockcain.info). נתונים נוספים: אף שקצב הכרייה של הלייטקוין מהיר פי 4 מזה של הביטקוין, התגמול עבור כריית הבלוק בביטקוין הוא גבוה בהרבה ועומד על 15.85 ביטקוין (כ-270 אלף דולר נכון להיום. נתונים כוללים תגמול כורים ועמלות), לעומת 25.3 לייטקוין (7.9 אלף דולר); כמות הלייטקוין מוגבלת ל-84 מיליון (לעומת 21 מיליון ביטקוין) ולכן, רווחי הכריה נחצים כל 840,000 בלוקים (לעומת כל 210,000 בלוקים בביטקוין).
עדכון ה-Segwit
קצת רקע: עדכון ה-Segwit פותח בשנת 2015, ע”י צוות הפיתוח של ה-Bitcoin Core, במטרה לשפר את סוגיית הסקלביליטי של הביטקוין. הסגוויט הוצע כעדכון soft-fork (תוספת שכבה לקוד הקיים), והוא נועד להיות חלק מפתרון דו-שלבי, כשהשלב השני הוא הסגוויט 2x (עדכון harf-fork הכרוך בשינוי של ממש בקוד והגדלת נפח הבלוקים ל-2MB). בשל חילוקי דעות בקהילה, הסגוויט 2x בוטל בסופו של דבר.
ע”מ להבין את עדכון הסגוויט, יש להבין כיצד עסקה מתבצעת על גבי הבלוקצ’יין של ביטקוין או לייטקוין: בתהליך של עסקה על הבלוקצ’יין, יש שדות input שמכילים את המידע על מהיכן הכסף הגיע, שדות output שמכילים את המידע להיכן הכסף מיועד להגיע וחתימה דיגיטלית שמטרתה לאמת את הבעלות של מבקש העסקה ואת יכולתו להוציאה לפועל. החתימה מוכלת גם היא בשדה input, והנפח שלה, שווה ערך לכ-65% מכלל הנפח של העסקה.
עדכון ה-segwit) Segregated Witness), כשמו כן הוא מאפשר להפריד את החתימה מהליך העסקה. העדכון מאפשר להפריד את החתימה הדיגיטלית מה-input של העסקה לשדה נפרד המכונה “witness”. באופן זה, העסקאות יופיעו עבור ה-nodes כקטנות יותר, מה שיאפשר לאחסן יותר data בכל בלוק, וכך לאחסן יותר עסקאות בכל בלוק (לסרטון הסבר על ה-segwit).
כלומר, נפח הבלוק נותר 1MB, אך בפועל הוא יוכל להכיל כמות גדולה יותר של עסקאות. עדכון זה, עשוי גם לסייע במניעת transaction malleability (מקרים בהם משתמש מסויים מנסה לשנות את ה-Transaction ID), ובהטמעה של שדרוגים נוספים לרשת ביניהם ה-(lightning network (LN. הפרוטוקול של לייטקוין, הוא הראשון שביצע את עדכון הסגוויט כבר באפריל 2017, וב-10 למאי, הוטמע העדכון לאחר שהושגה תמיכה של מעל 75% מהצמתים – nodes. עקב חילוקי דעות מתמשכים בקהילת הביטקוין והצורך בתמיכה של מעל 95% מהצמתים, הפרוטוקול של הביטקוין עודכן רק באוגוסט 2017.
Lightning Network
יישום טכנולוגיית ה-LN, מתאפשר על גבי הפרוטוקול של הלייטקוין אודות לעדכון ה-Segwit. ה-LN היא רשת של ערוצי תשלום המאפשרת לבצע תשלומים מסוג P2P. הרשת פועלת כ-off-chain layer, כלומר, מחוץ ובמקביל לפרוטוקול המרכזי (דומה במובן מסויים ל-flash channel ב-IOTA) ומתיימרת להציע 4 יתרונות מרכזיים: ראשית, זמן ביצוע העסקאות – הערוץ מתיימר לאפשר ביצוע עסקאות באופן מיידי תוך שהוא מייתר את הצורך בהמתנה לאישור העסקה בבלוק.
העסקאות נאכפות באמצעות טכנולוגיית החוזים החכמים, כשלדברי החברה, ביצוע עסקאות עשוי להתאפשר תוך מילי-שניות או שניות; שנית, הערוץ מתיימר לאפשר ביצוע של מיליארדי עסקאות בשניה (scalability). שלישית, העמלות הנגבות בגין הטרנזקציות בערוץ צפויות להיות מזעריות; ורביעית, Atomic Swaps – הערוץ מאפשר ביצוע של עסקאות חוצות בלוקצ’יינים (cross-blockchain), למשל בין הבלוקצ’יין של הביטקוין לבין זה של הלייטקוין. ארחיב על כך בהמשך.
כיצד הרשת פועלת (הסבר תמציתי להבנת הרעיון): שני צדדים המעוניינים לפתוח ערוץ תשלום משותף, יפקידו סכום כסף זהה ב 2of2 multi-sig שיהיה בשליטתם, וכך הם יוכלו לסחור בחופשיות בערוץ תחת מגבלת התקציב והזמן שהוגדר על ידם מראש. הרשת מאפשרת לבצע גם עסקאות בין צדדים שאין להם ערוץ משותף. למשל, אם לב’ יש ערוץ עם א’ וג’, אז א’ יוכל לבצע עסקאות עם ג’ דרך ב’.
באופן זה, תיווצר רשת של משתמשים שיהיו מחוברים אחד לשני באמצעות ערוצי תשלום שונים. על גבי הבלוקצ’יין, יתרחשו רק 2 עסקאות: העסקה הראשונה, של יצירת הערוץ, והעסקה האחרונה שתהווה את מאזן העסקאות (transaction balance) שהתרחשו בערוץ. (להרחבה על החלק הטכני מצורף מדריך, וסרטון). ב-11 למאי, בוצעה העסקה הראשונה ב-lightning network על גבי הפרוטוקול של לייטקוין. בעסקה הועברו 0.00000001 LTC מציריך לסן-פרנסיסקו בתוך פחות משניה אחת.
Atomic-Swap
טכנולוגיית Atomic-swap מאפשרת לבצע עסקאות בין נכסים דיגטלים שונים על גבי בלוקצ’יינים שונים. כלומר, שני צדדים יוכלו לבצע עסקה, כשצד אחד ישלח סכום מסויים של ביטקוין למשל, והצד השני יקבל את השווי של הביטקוינים בלייטקוין.
ישנם שני סוגים של עסקאות atomic-swap: הסוג הראשון הוא עסקה המתבצעת on-chain. עסקה כזה לא נעשית באמצעות ה-LN ולכן, אינו מותנית בעדכון ה-segwit (אסייג ואומר שגם ה-LN אינו לגמרי מותנה בעדכון, אך לא ארחיב על כך) עסקה מסוג זה בוצעה בין לייטקוין ל-Decred, באמצעות חוזה חכם המקודד בשפת התכנות Script. באמצעות יישום זה, ניתן יהיה לסחור באלטים שונים בין כל הבלוקצ’יינים ששפת התכנות של החוזים שלהם היא Script (כמו הביטקוין למשל). העסקה הראשונה מסוג זה בוצעה ב-20.9, בין הלייטקוין ל-Decred. (להרחבה: github ופוסט בבלוג של הפרויקט).
הסוג השני, הוא עסקה off-chain. עסקה זו נעשית באמצעות ה-LN, והיא לא “נרשמתם” על אף אחד מהבלוקים. בנובמבר בוצעה עסקה ניסוינית מסוג זה בין הביטקוין לליטקוין באמצעות ה-LN.
עסקאות מסוג זה, טומנות בחובן יתרונות במספר נדבכים: ראשית, הפרטים הסוחרים על גבי התשתית של ה-LN, יוכלו להפוך לחלפנים. באופן זה, התחרות תגבר, והעמלות עשויות לרדת בהתאם. שנית, ניתן יהיה לשלם בלייטקוין לכל חנות המקבלת ביטקוין ולהפך, ולכן, השימוש שניתן לעשות בביטקוין ובלייטקוין עשוי לצמוח. שלישית, השימוש בתשתית יאפשר ביצוע עסקאות בעמלות נמוכות יותר גם בעסקאות ביטקוין לביטקוין.
אסביר: למשתמשים כעת יש אפשרויות נוספות לדרך ביצוע התשלום, וכך במקרה שהדרך בה א’ ימיר את הביטקוין ללייטקוין, ישלח לב’ לייטקוין, וב’ ימיר את הלייטקוין לביטקוין תיהיה זולה יותר,אפשרות זו פתוחה בפני המשתמש. כבר בינואר בתחילת השנה, צ’ארלי כתב בחזון שלו על שיתוף הפעולה האפשרי עם ביטקוין כשדימה את הפונקציה של ה-LN ל”גשר” בין שני המטבעות. יש לציין שעסקאות מסוג זה, עדיין נמצאות בשלב ניסיוני.
מה צפוי בטווח הבינוני-רחוק של לייטקוין
MAST) Merkelized Abstract Syntax Trees) – יישום זה מתאפשר אודות לעדכון ה-segwit, והוא פותח במקור עבור הביטקוין (BIP). לא ארחיב על החלק הטכני, אך אסביר בקצרה כיצד היישום פועל: נניח שא’ מעוניין להפקיד 1 LTC ב-multi-sig.
באמצעות MAST, א’ יוכל לקבוע מספר תנאים עבור פרעון הmulti-sig באמצעות חוזה חכם. כך למשל ניתן לקבוע שהחוזה ייפרע במידה וא’ חותם על עסקה, או ג’ ו ב’ חותמים על עסקה או אם עוברות 10 שעות. שלושת התנאים “מוכנסים” ל-Merkle tree ורק התנאי שהתקיים (א’ חתם עסקה) יופיע על הבלוקצ’יין.
היתרונות המרכזיים של היישום נוגעים לכך שהוא עשוי לאפשר ביצוע ואכיפה של חוזים חכמים מורכבים יותר, להפחית את כמות המידע שמאומתת ונשמרת ע”י הצמתים ולשפר את סוגיית הפרטיות בעיקר עבור עסקאות המבוצעות על תשתית ה-LN שניתנות לזיהוי יחסית בקלות באמצעות ה-P2SH hash. באמצעות ה-MAST, ניתן יהיה “להסוות” את אותן עסקאות וכך, לא יוכלו להבחין בינם לבין עסקאות שהתבצעו על הבלוקצ’יין. היישום מופיע ב-Roadmap של לייטקוין ל-2017, אולם טרם נקבע תאריך להשקתו. להרחבה מדריך מפורט ב-Bitcoin magazine.
Colored coin – באוגוסט, צייץ צ’ארלי לי, על האפשרות לבצע soft-fork ללייטקוין לשם הטמעת יישום זה. יישום זה מותנה באימוץ פרוטוקול ה-covenants (אשר מופיע גם הוא ב-roadmap) ובאמצעותו ניתן יהיה לסמן (“לצבוע”) מטבעות כך שייצגו נכס דיגיטלי מסוים. למשל, חברת תעופה תוכל לסמן מטבעות כך שייצגו נקודות נוסע מתמיד בחברת התעופה. באמצעות ה-colored coin ניתן יהיה לפתח tokens על גבי הבלוקצ’יין של לייטקוין. נראה שעדכון זה לא צפוי להתרחש בטווח הקרוב. להרחבה – bitwiki ולפירוט על ההצעה ב-BIP.
עדכונים נוספים שצפויים בטווח הבינוני הינם ה- covenants ו- Confidential Transactions (להגברת הפרטיות).
לסיכום
הלייטקוין הוא מטבע הבנוי על פרוטוקול קוד פתוח מבוזר ועל טכנו’ ה- P2P. ההבדלים הטכניים העיקריים בין הלייטקוין לביטקוין הינם באלגוריתם הכרייה, בזמן הכרייה של כל בלוק ובכמות המטבעות שקיימים. נראה ששנת 2018 צפויה להיות מעניינת במיוחד עבור הלייטקוין לנוכח ריבוי השדרוגים המתוכננים ובפרט בשל הפוטנציאל האדיר הגלום בעסקאות באמצעות ה- atomic swap בין הביטקוין לליטקוין, ובין הלייטקוין לאלטים נוספים.
ארנקים לאכסון לייטקוין
- Ledger nano S – ארנק חומרה קר, מציע רמת אבטחה גבוהה יחסית ותומך במגוון רחב של מטבעות ביניהם: BTC, ETC, ETH, DASH, Zcash, Stratis. לסרטון הדרכה.
- Trezor – ארנק חומרה קר נוסף התומך במגוון רחב של מטבעות ביניהם BTC, ETC, ETH, DASH ו – Zcash.
- Liteadress – האתר מאפשר לייצר private ו-public key בפשטות ולהדפיס אותם. כלומר, מאפשר לייצר ארנק נייר.
- Litecoin Core – ארנק ה-desktop המומלץ ע”י החברה. השימוש בארנק מותנה בסנכרון עם הבלוקצ’יין של הלייטקוין. הסנכרון עשוי לקחת מספר שעות ואף ימים, והארנק עצמו כבד ודורש מקום אחסון רב. עם זאת, הארנק מומלץ ע”י החברה.
- Electrum LTC – ארנק desktop. השימוש בארנק כרוך בסנכרון חלקי של הבלוקצ’יין, ועל כן, דרוש פחות מקום לאחסונו. הארנק גם תומך בעסקאות segwit.
קישורים למידע נוסף
האתר של לייטקוין
בלוג של הפרויקט
סרטון הסבר
קהילה – twitter , reddit , LitecoinTalk , GitHub
מפת דרכים
