מאת
הפרויקט של IOTA נוסד ע”י קבוצה של ארבעה מפתחים בהובלתו של David Sønstebø כל המפתחים של הפרויקט מתמחים בבלוקצ’יין משנת 2010.
הגיוס של IOTA התרחש בשנת 2015 וארך כמעט כחודש ובמסגרתו הונפקו כ-2,779,530 מיליארד מטבעות איוטה (זהו המספר הסופי של המטבעות) שנמכרו עבור סכום השווה ערך לכ-1337 BTC (ששוויים באותה תקופה היה כ-584,000$) באמצעות BTC, NXT ו-Jinn tokens (לא הוקצו נתח מטבעות למפתחים ולמייסדים).
הפרוטוקול עלה לאוויר ביולי 2016, ומאז, חתמה החברה על מספר שיתופי פעולה משמעותיים בין היתר עם חברות Sopra Steria , Satoshipay ו- Monster cleaning הבריטית שהחלה לקבל IOTA כתשלום. ב-2016, הוקם IOTA Foundation, ארגון ללא מטרות-רווח שמטרתו היא קידום ופיתוח הטכנולוגיה של IOTA ע”מ לאפשר אימוץ נרחב של הפרוטוקול במגוון רחב של תעשיות.
הפרוטוקול של IOTA
ע”מ להבין את הפונקציה שהפרוטוקול של IOTA נועד לשרת, חשוב להבין את הרקע להקמתו. IOTA זיהתה את הפוטנציאל בתחום ה- micropayments וה-nanopayments (תשלומים זעירים) שהולך וגובר לצד התפתחותה של תעשיית ה—Internet-of-Things, או בקיצור IoT.
לצד הפוטנציאל הגלום בתחום, IOTA זיהתה את הקושי של פרויקטים המבוססים על טכנולוגיית הבלוקצ’יין להכנס לתחום לנוכח עמלות העסקה הגבוהות. במרבית הבלוקצ’יינים בשוק הקריפטו, קיים קושי במזעור עלויות העסקה שכן העמלות משמשות כתמריץ כספי עבור ה- nodes לתפעול הפלטפורמה (כך עולה מה-whitepaper). עם זאת, כמובן שיש פרויקטים מבוססי בלוקצ’יין שמאפשרים לבצע עסקאות בעמלות נמוכות. העמלה הנגבית בפרוטוקול של לייטקוין למשל עומדת בחודשים האחרונים על פחות מ-0.2$ (לחצו לצפייה בגרף.)
הפרוטוקול של IOTA אינו מבוסס על הבלוקצ’יין, אלא על גרף מכוון חסר מעגלים directed acyclic graph, DAG שהחברה מכנה כ-Tangle. ה-Tangle מבוסס על Distributed ledger שמאחסן את כל העסקאות המתבצעות על גבי הפרוטוקול. באמצעות טכנולוגיית ה-DAG, הפרוטוקול של IOTA מהווה אלטרנטיבה למכניזם המורכב של הבלוקצ’יין, ומציע רשת להעברה של “ערך” ומידע, באופן מאובטח, בעמלות אפסיות ותוך שהוא מייתר את תהליך הכרייה.
תהליך אימות עסקה
ע”מ לבצע עסקה על גבי הפרוטוקול של IOTA, ה-NODE שמעוניין לבצע עסקה, צריך לאמת שתי עסקאות ישנות יותר, הנבחרות באופן רנדומלי ע”י אלגוריתם MCMC, באמצעות אלגוריתם POW – proof-of-work. כלומר, ע”מ לאשר עסקה, כל NODE נדרש לתרום כח מחשוב לטובת פיצוח של קוד מתמטי (כח המחשוב הדרוש הוא מינורי והתהליך יכול להתבצע אפילו בסמארטפונים).
אם כן, העמלה אכן מאד נמוכה, אך ההגדרה “אפסית” אינה מדוייקת. בעוד שהעמלה אפסית במונחים של “כסף” היא כרוכה ב”תשלום” של כח מחשוב ל-pow. תהליך הקונצנזוס של הפרוטוקול, מהווה גם מעין מנגנון הגנה כנגד התקפות ספאם\הצפה (DDOS), שכן כשאדם שולח הודעת ספאם, הוא נאלץ לאשר שתי עסקאות קודמות, וכך למעשה הוא תורם לרשת יותר מאשר מספים אותה.
מצורפת תמונה להמחשה: הבלוקים הירוקים – מסמלים טרנזאקציות שהושג קונצנזוס עבורן. כלומר, עסקאות שאומתו; האדומים – עסקאות שטרם אומתו באופן מלא (לא הושגה וודאות מלאה); אפורים – עסקאות חדשות (שאין שום עסקה אחרת שמאמתת אותם), מכונות ע”י החברה “tips”. אם נתעמק בתמונה, נוכל להבחין שההבדל העיקרי בין הבלוקים האדומים לבין הירוקים, הוא שכל בלוק ירוק מקושר באופן עקיף לכל הבלוקים האפורים. כלומר, כל בלוק ירוק (עסקה מאומתת), מאומת ע”י כל אחת מן העסקאות החדשות.
ניתן להבין את הראציונל שעומד מאחורי הפלטפורמה באמצעות דוגמה: חשבו למשל על מורה בבי”ס שבמקום לבדוק את שיעורי הבית של כל התלמידים, נותנת לתלמידים לבדוק את שיעורי הבית אחד של השני. כך, הבדיקה של המבחנים (אימות העסקאות), תעשה באופן מבוזר ובמקביל ע”י מספר גורמים (התלמידים).
סוגיית ה-Scalability
מאחר שביצוע של עסקה על גבי הפלטפורמה מותנה באישור של שתי עסקאות קודמות, ככל שמספר המשתמשים בפלטפורמה ילך ויגדל, כך כמות הטרנזאקציות שניתן לעבד בזמן נתון על גבי הפלטפורמה, תגדל גם היא באופן פרופורציוני. כלומר, המגבלה על כמות הטרזאקציות האפשרית ברשת, היא פונקציה של כמות העסקאות שבוצעו ברשת, כשככל שכמות הטרנזאקציות על גבי הפלטפורמה גדלה, המגבלה גדלה יותר.
Offline Transactions
IOTA פיתחה יישום המכונה Flash channel (דומה במובן מסויים ל-Lightning network אך המטרה של הפרויקטים שונה), שמטרתו העיקרית היא לאפשר ביצוע מספר רב של עסקאות בסכומים נמוכים, באופן מיידי ובלי עמלות. למשל, תשלום עבור כל שניה של שירות wifi או טעינה של רכב חשמלי. ה-Flash channel, הוא למעשה protocol layer שפועל במקביל ל-Tangle.
משתמשים שמעוניינים להשתמש ביישום, יפקידו סכום זהה של מטבעות IOTA ל-multi-signature address שיהיה בשליטת כל המשתמשים, וכך, המשתמשים יוכלו לסחור בערוץ ששולם מראש בחופשיות (תחת מגבלת הסכום שהם הפקידו). עם סיום המסחר, הצדדים יוכלו לסגור את הערוץ ולחלק את הכסף שהופקד ביניהם. ב-Tangle, יתרחשו רק 2 עסקאות, העסקה הראשונה, של יצירת ה-flash channel, והעסקה האחרונה שתהווה את מאזן העסקאות (transaction balance) שהתרחשו בערוץ. הסבר פשטני למי שמעוניין להרחיב בהיבט הטכני של היישום – להרחבה.
המטבע של IOTA
הפונקציה אותה המטבע\טוקן משרת היא store of value כשייעודו העיקרי הוא ביצוע עסקאות עם “ערך” מינימלי, בעיקר עסקאות M2M בתעשיית ה-IoT. זאת גם הסיבה המרכזית לכמות המטבעות האסטרונומית שיוצרה (כ-2,779,530,283,277,76). השימוש במטבע ובפרוטוקול מאפשר להעביר ערך באופן מהיר, מאובטח ובעמלה אפסית (הטוקן לא מאבד מערכו בתהליך העברת בעלות), מה שהופך את השימוש בטוקן לאטרקטיבי עבור קהל היעד שלו ביחס לאלטים אחרים. בנוסף, אין ייצור של טוקנים חדשים ולכן, לא צפויה אינפלציה לערך של הטוקן. בגלל הכמות הגדולה של המטבעות, כרגע במרבית זירות המסחר, IOTA נסחרת במונחים של MIOTA) MIOTA = מיליון IOTA).
Data Marketplace
בשבוע האחרון, השיקה IOTA את פרויקט ה-data marketplace. פלטפורמה ציבורית גלובלית שמאפשרת מסחר במידע על גבי הפרוטוקול של IOTA. כלומר, כל מכשיר המחובר לרשת של IOTA, יכול להעביר, לקנות ולמכור נתונים במישור הגלובלי. כך למשל, אדם בארה”ב המעוניין לבצע מחקר על מזג אוויר באוסטרליה, יוכל לפנות לאדם המחזיק בחיישן מזג אוויר שם, ולבקש להשתמש בחיישן בתשלום למשך תקופת זמן מסוימת כדי להפיק מידע עבור המחקר שלו. דוגמה נוספת יכולה להיות, שימוש במצלמות המוצבות בכבישים וברחובות לאיסוף מידע אמפירי לצרכים שונים.
הפרויקט, בו משתתפות מעל 20 חברות ביניהן Microsoft, EA, ו- Fujistu (לרשימה המלאה), נמצא כרגע בגרסת דמו עד ינואר. החברה התחייבה להעלות במהלך החודשים הקרובים מקרי מבחן של השימוש בפרויקט. (ניתן לעקוב בבלוג, קישור בתחתית הכתבה).
לא הכל ורוד
על אף היתרונות הרבים של IOTA, ואכן קיימים לא מעט כאלה, קיימים גם מספר חסרונות :
- The coordinator– הנושא הכי שנוי במחלוקת בפרויקט של IOTA הוא ה-Coordinator. ה-coordinator הוא node בבעלות IOTA Foundation, שמטרתו העיקרית היא הגנה זמנית מפני סוג מסויים של התקפות עד שהרשת תצמח וכבר לא יהיה בו צורך. ה-coordinator, מבצע בכל דקה עסקה שנקראת milestone, וכך מאשר שתי עסקאות קודמות. ע”מ שעסקה תהיה מאושרת, היא חייבת להיות מאומתת באופן ישיר או עקיף ע”י ה-coordinator, כלומר, היא חייבת להיות מקושרת ל-milestone. בדוח שקיפות שפרסמה החברה, דיוויד, מייסד הפרויקט, טוען שה-IOTA Ledger עדיין מבוזר ב-100% שכן כל עסקה של ה-coordinator צריכה להיות מאומתת גם היא על ידי כל ה-NODES. מנגד, העובדה שה-milestones מאומתות ע”י כל ה-NODES, אינה משנה את העובדה שכל עסקה על הפרוטקול עדיין צריכה להיות מאומתת ע”י ה-coordinator שבבעלות IOTA Foundation (מזכיר את ה-UNLs של ריפל). בנוסף, אם במצב הנוכחי IOTA מבוזרת ב-100%, מדוע ה-coordinator הוא פתרון זמני? (להרחבה ראו פוסט ביקורת שנכתב על הריכוזיות של IOTA, דוח השקיפות שהגיע כתגובה לביקורת, ופוסט תגובה על דוח השקיפות).
- ריכוזיות החזקה – עשרה משתמשים מחזיקים בכ-47.25% מכלל המטבעות הקיימים, וכ-100 משתמשים מחזיקים ב73.96% מתוכם.
- שקיפות ואבטחה – בחודשים האחרונים, צוות מחקר מאונ’ MIT גילה פרצה ב-“curl“, או בקדור, ב- hash function בו נעשה שימוש בפרוטוקול של איוטה. פרצה זו עשויה לאפשר לתוקף אופציונלי להשמיד או לגנוב את הטוקנים של המשתמשים. כתגובה, ב-IOTA הפסיקו את השימוש ב-curl לביצוע של hash transaction ובמקביל דיוויד, מייסד החברה, פרסם פוסט בו הוא טוען שחומרת הפרצה אינה גבוהה כפי שתואר ע”י צוות המחקר של MIT. מספר ימים מאוחר יותר, כתבה הקבוצה שהפרצה הוכנה במכוון בתור copy protection. גרסה מעט שונה, מזו שהוצגה ע”י דיוויד בפוסט. (לחצו לדיון ברדיט). יש לציין שבגרסה הנוכחית של IOTA הפרצה אינה קיימת.
- חוזים חכמים – תהליך הקונצנזוס בפרוטוקול של IOTA, לא מאפשר ליישם את טכנולוגיית החוזים החכמים על גבי הפרוטוקול. עם זאת, החברה הודיעה על פיתוח פרוטוקול שיאפשר שימוש בטכנולוגיית חוזים חכמים, שצפוי לצאת לאור במהלך שנת 2018.
- טכנולוגיה חדשה – הפרוטוקול מבוסס על טכנולוגיה חדשה, ולכן, חרף כל היתרונות שהיא טומנת בחובה, היא עדיין לא קיימת מספיק זמן בשביל שתוכח מהימנותה.
לסיכום
מדובר בפרויקט שאפתני ומהפכני, שמציע פתרונות למספר סוגיות אקוטיות מתחום הבלוקצ’יין. בנוסף, הפרויקט שמתיימר להיות “עמוד השדרה” של תעשיית ה-IoT, אכן מציע ערך רב לנתח שוק זה, וכן, הוא עשוי להיות אטרקטיבי במיוחד עבור עסקאות P2P בסכומים נמוכים לנוכח העמלה ה”אפסית”. עם זאת, כפי שפירטתי, ישנם גם מספר חסרונות שנובעים בעיקר מחוסר וודאות בנוגע לטכנולוגיה החדשה ובנוגע לסוגיית ה-coordinator (שכלל לא מוזכרת ב-whitepaper).
איך קונים IOTA בישראל
בישראל, נכון לכתיבת שורות אלה, לא קיים מסחר שקל – IOTA. לכן הדרך המומלצת היא ע”י קניית ביטקוין ולאחר מכן קנייה באמצעות ביטקוין בזירת המסחר הפופולארית Binance. לסרטון הדרכה לרכישת IOTA ב-Bitfinex, לחצו כאן.
פתיחת ארנק – למדריך מפורט לחצו כאן. (מצורף גם קישור סרטון הדרכה).
